אני רוצה לספר על טאבון בלול. איך ניבנה הרעיון ומה הנחה אותי. אני נורא אוהבת לספר על האמונה והטיפים שאספתי בחיי ובכלל, אני פטפטנית והגיע הזמן להוציא לשון למורה לחיבור שלי שבאופן קבוע פסל אותי וירד עלי (אולי בצדק) אבל למי איכפת היום?!
אז ככה, בגיל שלושים ושש הייתי אמא לשלושה ילדים חמודים שהגדולה מבינהם אלה, הייתה צריכה לעלות לכיתה א'. ילדה מקסימה, מפותחת רגשית ופיזית רק קצת קושי במוטוריקה עדינה שהמרפאה בעיסוק (ציפי אלוני הנפלאה) הציעה לעבוד כל הקיץ עם בצק לחזק לאלה את השרירים בידיים.
חשבתי וחשבתי….. איך לכל הרוחות אני אגרום לילדה שלי לעבוד בבצק כל יום??
ואז ניזכרתי בטאבון שאצל יאיר וירדנה מלימן שם עשינו ואכלנו פיתות ניפלאות עם הילדים. וכך התחילה פעילות קיץ אלטרנטיבית. כל בוקר התאספה קבוצה של כ- 10 ילדים סקרנים ומתוקים שאמורים לעלות לכיתה א' מתחת לעץ התות שבחצר. חלק מהפעילות היתה הכנת ארוחת בוקר משותפת שכללה ערמות של פיתות מהטאבון וכמובן עם ילדים הדמיון חוגג… הכנו פיצות, ביגלה עם שומשום, חלות ,פיתות עם שוקולד וכמובן המון פיתות זעתר. אין כמו התחלה של רעיון, האנרגיה בשיאה וגם הכל היה קסום מיתחת לעץ התות.
נגמר הקיץ, כולם התפזרו. אלה עלתה לכיתה א ' שירה הבת האמצעית הלכה לגן וגם מעיין הקטן נשלח לגן ורדה הקסום והאבוד. ומה איתי? מה אתי?? אני ממש לא רוצה לצאת מהבית, סוף סוף קצת שקט… אני גרה בשכונה חקלאית לשעבר ,עדיין טרקטור פה ושם ,מכל חלון אני רואה עץ אחר ומלא ציפורים וחתולים שתמיד רובצים ומזכירים לי שהחיים יכולים להיות אחרת .
והשאלה הגדולה – מה עם הפרנסה? אני חייבת להרויח כסף?אבל אני עובדת נורא קשה בבית וסביב הילדים…ואיך? אני לא רוצה לצאת מהבית, אני רוצה להישאר קרובה וזמינה..
אני חושבת שהחיים מזמנים לנו מלא הזדמניות, אנחנו צריכים פשוט לשים לב לפתוח את הראש ואת הלב ולהשתדל לשים בצד את העולם ואת השאלות שמתגנבות לראש מה יגידו? ומה יהיה ?רק להאמין ולדהור קדימה.
וככה זה היה ; הייתי בקורנית ,(ישוב קהילתי במישגב )אצל אחותי היחידה והאהובה שיפי ושם כל יום רביעי מישהי הכינה פיתות זעטר ופיצות מהטאבון .מיד אימצתי את הרעיון ופיתחתי גירסה משלי -כל יום שלישי(פעמים כי טוב) החצר של מישפחת ירקוני, יצחק שדה 11, נפתחה לתושבי נהריה והסביבה. הילדים טיפסו על העצים, ההורים נחו ושתו תה צמחים ואני הכנתי פיתות זעתר ופיצות . היה קסום. בהתחלה הגיעו חברים והחברים סיפרו לחברים וגם אני כל יום שלישי בבוקר הסתובבתי בין גני הילדים והזמנתי את מי שקצת הכרתי וליפעמים גם לא הכרתי, לבוא למקום הקסום שלי (עוד לא היה מקום, רק חצר ועוד אין שם! אבל הרבה אמונה…) לאכול פיתות מדהימות ולשתות תה צמחים. ממש האמנתי שכדאי להם .מאוד השתדלתי שיהיה להם כיף שירצו לחזור וזה משהו שעדיין מנחה אותי בעסק גם היום .
אני מאמינה שאם אתה עושה משהו מהלב ובאמונה שלמה הכל זורם ( זה הרגע שהילדים שלי עוצרים אותי ואומרים אמא את חופרת!!)
טוב בזה הרגע החלטתי שהסיפור יסופר בשלושה חלקים. אני מבקשת ממכם הקוראים להבין שזה ממש קשה לי לנסח ולכתוב אבל אני משתדלת. אז ההמשך יגיע…
Filed under: taboonbalool, אלטרנטיבה, ארוח, הפעלות ילדים, טאבון בלול, ימיי הולדת, סדנאות אלטרנטיביות, פיתות בטאבון, קיטנות | תגובה אחת »
